טראומה ואהבה: איך העבר משפיע על מערכות היחסים שלנו בהווה

טראומה נפשית, בין אם מדובר בטראומת ילדות, פגיעה ביחסים, או אירוע חריג ופתאומי, אינה נשארת "במקום סגור". היא נודדת איתנו לכל תחום בחיינו, ומשפיעה במיוחד על המקום שבו אנו הכי רוצים להיות פגיעים וקרובים – מערכות יחסים אינטימיות. הקשר הזוגי הוא זירת התרחשות רגשית עוצמתית, שבה הפצעים הבלתי-מעובדים של העבר עולים שוב ושוב, לעיתים קרובות באופן בלתי מודע.

​

מנגנוני הגנה: הקיר הבלתי נראה בזוגיות

אשר חווינו פגיעה משמעותית בעבר, המוח שלנו מפתח מנגנוני הגנה שמטרתם למנוע פגיעה עתידית. מנגנונים אלו, ששירתו אותנו בעבר, הופכים לרוב למכשולים בזוגיות:

• קושי בבניית אמון בסיסי: אם חוויתי בגידה או נטישה, המערכת הפנימית שלי מגיבה באופן אוטומטי בחשדנות כלפי כל בן/בת זוג. החרדה מפני דחייה או נטישה חוזרת עלולה להוביל לריחוק רגשי, מניעת קרבה או בדיקה בלתי פוסקת של נאמנות הפרטנר.

• פחד מחוסר שליטה: טראומה מאופיינת באובדן שליטה קיצוני. כתוצאה מכך, אנשים שחוו טראומה עלולים לפתח צורך חזק לשלוט בזוגיות – בלוחות הזמנים, בהחלטות ואף ברגשות. ניסיונות השליטה הללו מעוררים מתח רב ופוגעים בתחושת החופש של הצד השני.

• תגובות קיצוניות (Oversensitivity): מערכת העצבים של נפגעי טראומה נמצאת לעיתים קרובות במצב של דריכות יתר (Hyper-vigilance). הערה תמימה, מבט שאינו מכוון, או איחור קטן – יכולים להתפרש באופן מיידי כסכנה, דחייה או זלזול, ולגרום לתגובת כעס או התכנסות חריפה ולא פרופורציונלית.

​

דפוסים בין-אישיים של הימנעות וחיפוש

הפצע הטראומטי משפיע על סגנון ההתקשרות שלנו:

• הימנעות מקרבה: אנשים שחוו טראומה הקשורה ליחסים (למשל, הזנחה רגשית), עלולים לפתח דפוס של הימנעות מאינטימיות. כשהקרבה גדלה, מנגנוני ההגנה נכנסים לפעולה: הם מקימים חומות, מתנתקים רגשית או יוזמים ריב רק כדי "לסגת" למרחב הבטוח שלהם.

• היצמדות ואיחוי: לעומת זאת, אחרים עלולים לפתח חרדת נטישה חזקה (סגנון חרדתי). הם מחפשים איחוי מוחלט עם בן הזוג, דורשים אישור מתמיד, ומתקשים לווסת את עצמם ללא נוכחות הצד השני.

 

​

איך להתחיל לרפא את הקשר?

כאשר הטראומה מושלכת אל תוך הזוגיות, הפתרון אינו לנסות "להעלים" את הטראומה, אלא לזהות אותה ולנהל אותה בתוך הקשר:

1. הכרה ותיקוף: הצעד הראשון הוא לזהות כי התגובה החזקה אינה נובעת מבן הזוג, אלא מ"זיכרון טראומטי". אמירה כמו: "אני מבין/ה שמה שאני מרגיש/ה עכשיו קשור לכאב ישן, ולא למה שקורה בינינו כרגע" – יכולה לנטרל חלק גדול מהדרמה.

2. פנייה לטיפול ממוקד טראומה: טיפול פרטני בשיטות כמו EMDR, SE (Somatic Experiencing) או TF-CBT עוזר לעבד את הזיכרונות הטראומטיים ולשחרר את מערכת העצבים מהתגובתיות הגבוהה.

3. טיפול זוגי: לעיתים קרובות, נדרש גם טיפול זוגי. מטפל יכול לעזור לבני הזוג לדבר בשתי שפות: להבין מתי אחד מבני הזוג מדבר מתוך ה"אני הבריא" ומתי מתוך ה"אני הטראומטי", וללמד את בן הזוג השני איך להגיב בהכלה ובהרגעה ולא בכעס או בהתגוננות.

בסופו של דבר, עבודה על הטראומה במערכת יחסים דורשת אומץ, סבלנות ונכונות לראות את הכאב הישן בעיניים, ולא לתת לו לנהל את האהבה שלנו בהווה.​​​

​

ליצירת קשר דיסקרטי ולקביעת פגישת ייעוץ ראשונית